<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער י"ד מתוך השער הי"ג</h1>
<h2>דף כו.</h2>
שער י"ד אגבי. והוא מי שמקנה לחבירו מטלטלי אגב מקרקעי שהמטלטלין אין קניינם בדמים אלא במשיכה כמו שפי' ואתה מוצא שהקונה את המטלטלים ואע"ג שלא משכן כגון שהקנה לו מקרקעי ואגבן מטלטלי כדגר' [קידושין כ"ו ע"א] נכסים שאין להם אחריות נקנין עם הנכסים שיש להם אחריות וכו'. היכא שקנה נכסים שיש להן אחריות בנתינת חפץ שנתן בהם או בשטר או בחזקה קנה המטלטלים אגבן ושיילינן מנלן אמר חזקיה דאמר קרא ויתן להם אביהם מתנות לכסף ולזהב עם ערים בצורות ביהודה. ואפילו היכא דאמר מטלטלי במתנה ומקרקעי במכירה כיון שקנה את הקרקע בכסף או בשטר או בחזקה קנה אותן המטלטלים דהכי גרסינן [שם כ"ז ע"א] אבעיא להו מקרקעי במכר ומטלטלין במתנה מהו ת"ש עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ש"מ. והיכא שאדם מקנה קרקע לחברו ע"י אחר ואומר זכה בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר שלא תלה זכיית השדה בכתיבת השטר אלא זה בפני עצמו וזה בפני עצמו כל זמן שלא נכתב השטר יכול לחזור בשטר ואין יכול לחזור בשדה. אבל היכא שתלה זכיית השדה בנתינת השטר כגון שאמר זכו בשדה זו לפלוני ע"מ שתכתבו לו את השטר מתוך שיכול לחזור בכתיבת השטר דהא אין שם קנין כלל יכול נמי לחזור בנתינת השדה. והיכא שאדם כותב שטר מכר לחברו על שדה ובא הלוקח והחזיק בשדה נקנה השטר בכ"מ שהוא דהו"ל שטר מטלטלים שהן נקנו אגב מקרקעי כדגר' [שם] אמר רבה בר יצחק שני שטרות הן זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה ע"מ שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר ובין בשדה ור"ח בר אבין אר"ה שלשה שטרות הן תרי הא דאמרן ואידך אם קדם וכתב את השטר כאותה ששנינו כותבים שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו כיון שהחזיק בה בקרקע נקנה שטר בכ"מ שהוא וזהו ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנים עם הנכסים שיש להן אחריות. ולא תעלה על דעתך היכא שמקנה ליה מטלטלי אגב מקרקעי שהוא צריך שיהא המטלטלי בתוך הקרקע והתם הוא דקנה אותן אלא אפילו שיהא המטלטלים במקום אחר קנה אותן כדגר' [שם כ"ו ע"א] אבעיא להו מי בעינן צבורין בתוכה או לא [כ"ז ע"א] ת"ש שני שטרות הן תרי הני דאמרן ואידך אם קדם מוכר וכו' עד נקנה שטר בכ"מ שהוא ש"מ לא בעינן צבורין ומתרץ שאני שטר דאפסרא דארעא הוא, והא זו היא ששנינו קאמר אלא ש"מ לא בעינא צבורין ש"מ. אבל ודאי צריך למימר ליה אגב [שם] דאבעיא להו מי בעינן אגב או לאו ת"ש דקתני הני ולא תני אגב ומעתה קני מי קתני אלא צריך ולא קתני ה"נ צריך ולא קתני, והלכתא אגב וקני בעינן צבורין לא בעינן וגרסינן נמי [גיטין כ"ב ע"א] עציץ נקוב לאחד ומכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל עציץ את הזרעים לא קנה עד שיחזיק בזרעים עציץ ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנין עם הנכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה החזיק בעציץ לא קנה זרעים.
